בנובלה פרועה ושנונה, מקרי רצח מסתוריים מציפים את בואנוס איירס. בחוסר ברירה יוצא הבלש נבארו, שרוצה בכלל לפרוש לגמלאות, למצוד אחר הרוצחים שצובעים את העיר באדום - פרודיה מבריקה ומצחיקה עד מאוד על סדרות וסיפורי בלשים מאת ריקרדו סטרָפאסה, שהצחיק אותנו היטב כבר בספרו הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום.
ריקרדו סטרפאסה אוהב לטמון מלכודות ספרותיות לקוראיו. בין צחוק לבעתה, בין בדיחה לסדרת רציחות ההולכת ומשתכפלת, אנו צוללים עמוק בעולם אבסורדי, החושף בהדרגה את הסדקים באשליית הביטחון ברשויות החוק ובקורי העכביש האינטרנטיים.
עין תחת שן הוא הספר הראשון בסדרת ריזרב של הוצאת תשע נשמות.
אבל המפקדים של נבארו חלקו על טיעוניו (למעשה, הם אפילו לא הקשיבו להם). יישום בקשתו של הבלש, בלי קשר ליעילות או לחוסר היעילות שלה, היה בלתי אפשרי: כוחות המשטרה לא מספיקים כדי לכסות את כל החנויות בעיר שנמכרים בהן גרביונים לנשים. ואולי הם כן מספיקים, אבל אז תיוותר שאר האוכלוסייה (האוכלוסייה שלא מתאימה לדפוס של גבר-צעיר-נאה ושלא נמצאת בתוכניותיו של החונק) חשופה לכל הפשעים שלא מתבצעים בחניקה. מה נבארו רוצה? שכל חוטפי התיקים, הכייסים, השודדים המזוינים, הנוכלים ושאר סוגי העבריינים – אפילו המבתרים – יסתובבו חופשי כי כל כוחות המשטרה עסוקים באיתורו של קונה גרביונים? זו תהיה חתיכת פדיחה, טענו המפקדים של נבארו, העיתונות תצלוב אותם.
נבארו, על סף התקף אפילפסיה, החליט אפוא לעצור את כל היצרנים של גרביוני נשים. וכיוון שמהתיאוריה התעשייתית (יצרן הגרביונים המטורף המשועמם) נולדה, מטבע הדברים, התיאוריה המסחרית, החליט נבארו לעצור גם את כל בעלי העסקים שבהם נמכר הפריט הבוגדני הזה.
אבל למוד ניסיון ממעידותיו הקודמות, הוא ביקש לפני ההוראה על המעצרים אישור מהשופט.
– סירוב. סירוב כי ההוראה לא חוקית, וגם כי... כי יש עוד פרט קטן, כתב השופט. אם נבצר מנבארו להבהיר את המאורעות שהתבקש להבהיר – בלי לבקש שיסגרו את כל העסקים בעיר ושיעצרו את כל התושבים כמעט, ובכן: שימצא לעצמו עיסוק אחר. כי בתנאים האלה, כל אחד יכול להיות שוטר, אמר השופט.
