רודף העכוזים

מאחר שפרשת העכוזים הפכה לציבורית, ומאחר שהחוגים המוסמכים נכשלו בחיפוש אחר הפושע והנעדרים, החלטנו לחשוף את המידע שנמצא ברשותנו, שכן הדבר עשוי להסיר את הלוט מעל חלק מהערפול ולספק תשובות לחלק משאלות הקוראים, הגם שעל האיש המטפל בפרשה הוטלה האחריות לעקוב אחר התפתחויותיה ולראיין מומחים לפענוח פשעים. ואולם עקב עזיבתו הפתאומית הוטלה עלינו האחריות לחקור פרשה זו בדרכנו שלנו. השמועה עברה מפה לאוזן שהאיש המדובר סייר ברחובות העיר לאחר שעזב את משרדנו כשקרה מה שקרה. אנשים לא ראו אותו מאז, וחשבו כי קרוב לוודאי שהוא נמנה עם הנעדרים מאותו לילה, וכנראה נלכד בתוך נחל. כשלא איתרו את חברו השחום, עלום השם, החליטו מכרים שאהבוהו לפרוץ לדירה שהיתה ממוקמת במרכז עיר הבירה, זו שנהג לפקוד לעתים תכופות בחודשים האחרונים. כששברו את דלת העץ ופרצו לחדר המאובק, לא מצאו דבר זולת חבילה של עטי גלובוס, פתיתי לחם שהִתעבּשו ושתי מחברות, שכתוב בהן בשני כתבי־יד שונים ולא הצליחו לזהות איזה מהם הוא כתב־ידו. החלטנו אפוא לפרסם את שתי המחברות ולהביא את הציטוט הידוע: "החומרים הנכללים כאן מביעים את דעתם האישית של כותביהם, ואינם משקפים בהכרח את דעתם של עורכי עיתון זה".