תרגום ראשון לעברית של שתי נובלות אנטי־מלחמתיות שכתב בתחילת המאה העשרים הסופר, המחזאי, הצייר והקולנוען הרוסי ליאוניד אנדרייב.
הצחוק האדום נכתבה ב־1904, בעקבות מלחמת רוסיה־יפן, והיא מעין אלגוריה למלחמה בכלל. עול המלחמה נכתבה ב־1914, והיא יומן מלחמה הנטוע בזמן ובמקום ספציפיים – פטרבורג במלחמת העולם הראשונה. את שתי הנובלות כתב אנדרייב בזמן אמת, במלחמה, ובשתיהן מתוארת התמודדות עם המלחמה באמצעות כתיבה.
גיבור הצחוק האדום קטוע הרגליים ורדוף הטראומות חוזר לביתו משדה הקרב ומשתוקק לכתוב על "פרחים ושירים". במקום פרחים ושירים זולגות ממנו חריטות ג'יבריש בנוצה יבשה. מי שכותב את תיעוד הזוועות הוא אחיו, שלא השתתף במלחמה, המתאר את שיגעון הצחוק האדום, שבסופו של דבר בולע גם אותו. עול המלחמה – כרוניקה של התמוטטות החברה האזרחית והעורף בעת מלחמה – הוא יומנו של פקיד מפטרבורג, שכל רצונו הוא לחיות את חייו השלווים. כתיבת היומן היא הדרך היחידה עבורו להישאר שפוי בתוך התהליך ההדרגתי של התפוררות חייו, בשעה שכל מערכות התמיכה סביבו קורסות.
