קצין חוקר שנשלח בפקודת מושל המחוז לכפר אליֻסְר - שתמיד היה שלו ורגוע, וכל תושביו היו אנאלפביתים ולא ראו בימי חייהם ספר מודפס - נחשף לסיפורים מסמרי שיער על מעשי שוד, רצח והרעלות. אנשי הכפר השמיעו דיבורים מוזרים, עורקי צוואריהם התנפחו מזעם, והם היכו זה את זה תוך השמעת גידופים, התייפחויות ואיומים. מה הקשר בין כל אלה לכמויות הנייר העצומות שהתכלו, הלוח המסתורי שנגנב מתוך מקדש אחווה סוּפי, ויצרני השפה המוזרים שעסקו בחיבור מילון על מדע האותיות?
שפת הסוד הוא רומן מתח פילוסופי שבאמצעותו בוחנת הסופרת הלבנונית נַגְ'וָא בָּרַכָּאת את גבולות השפה והאמונה בהשראת המיתולוגיה, המיסטיקה הסוּפית, התיאולוגיה, הבלשנות, והפילולוגיה. כל אלה מהווים את עמוד השדרה של רומן מודרני, שבו הופכת השפה מנושא הסיפור למושאו, ובתשתיתו השאלה: האם קיימת שפה שבאמצעותה ניתן לדבר על השפה?
ספר נוסף בפרויקט המבורך של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית.
[...]
"ואחר כך?"
"אחר כך התעוררתי."
סראג' הושיט את ידו אל הקדירה הגדולה שניצבה במרכז החדר שבו התאספו האחים לארוחת ערב, ותר אחר שאריות מזון שירגיעו את ההתכווצות שחוללו בגרונו הזוועות שראה בחלום, ושאור הבוקר לא הצליח לפוגג. ידו שוטטה על שולי הקדירה ותחתיתה, אך מאמציו עלו בתוהו, והוא השיבהּ למקומה על ירכו, מאוכזבת, רפה ומותשת.
האחים ישבו ושוחחו ביניהם בשקט. מבטיהם הביעו התנצלות ותוכחה על גרגרנותם הפזיזה, שהשכיחה מהם את עקרונות האחווה, ההדדיות והחלוקה השוויונית.
השייח' הגדול הזדקף במקום מושבו. "סלח לנו, סראג'," אמר, "הרושם העז שדבריך הותירו הוא שגרם לנו להתנפל ברעבתנות על האוכל, ולא לשים לב שמעומק הזעזוע שאחז בך לא הושטת כלל את ידך אל הקדירה. אביא לך משהו שיפיג את רעבונך. עוד נותרו בסל מעט גבינה וזיתים. תרצה גם כוס תה?"
