בפרקים קצרים הכתובים בגוף ראשון רבים חושפים תאומים חסרי שם, המופקדים בעת מלחמה למשמורת אצל סבתם המנוכרת, את עולמם המסויט והאכזר, שבו אלימות, מיניות ואימה שלובים זה בזה באופן מצמרר. השניים שורדים במציאות הקשה שנכפתה עליהם ומאמנים את עצמם להקהות כל סוג של כאב, פיזי ונפשי.
המחברת הגדולה ראה אור בשנת 1986, הכה בתדהמה את עולם הספרות, ונחשב לאחד החיבורים הנוקבים ביותר על מוראות מלחמת העולם השנייה, על אף שהמקום והזמן שבהם מתרחשת העלילה לא מצוינים בספר באופן מפורש.
מחברת הספר, אגוטה קריסטוף (2011-1935), נולדה בהונגריה ובגיל 21, בעקבות דיכוי המרד ההונגרי, ברחה עם בעלה לשווייץ והחלה לכתוב בצרפתית. המחברת הגדולה נחשב ליצירתה החשובה ביותר ולו שני המשכים: ההוכחה והשקר השלישי.
אנחנו מעבירים את ידינו מעל להבה. אנחנו עושים חתכים בסכין בירכנו, בזרוענו, בחזנו, ואנחנו שופכים כוהל על פצעינו. בכל פעם אנחנו אומרים:
— זה לא כואב.
כעבור זמן מה כבר איננו חשים בעצם כלום.
