שולה קשת (נולדה ב-2 באוגוסט 1959) היא פעילה חברתית ופוליטית פמיניסטית מזרחית, אמנית, אוצרת, סופרת ומו"ל ישראלית. ממייסדות תנועת אחותי - למען נשים בישראל, מהדמויות המובילות במאבק של תושבי דרום תל אביב נגד גירוש פליטים מאפריקה.
קשת היא צאצאית למשפחת אנוסי משהד שבאיראן. היא גדלה, התחנכה, פועלת ומתגוררת בדרום תל אביב. למדה אמנות בהמדרשה ברמת השרון. במסגרת לימודיה השלימה גם תעודת הוראה. לימדה אמנות בבתי ספר ובמתנ"סים.
מפעל חייה של קשת לשינוי חברתי משתרע על פני תקופה של יותר משלושה עשורים, ומתקיים בפריפריות החברתיות והתרבותיות של ישראל. פעילותה מתקיימת בצירי המפגש בין קהילות נשים מקצוות החברה הישראלית לגווניה: מזרחיות, פלסטיניות, יוצאות אתיופיה, יוצאות מדינות חבר העמים ממזרח ומערב אירופה, פליטות, מבקשות מקלט פוליטי ומהגרות עבודה.
בין הפרויקטים שקשת הובילה: הקמת חנות סחר הוגן שמאפשרת לנשים משולי החברה למכור את יצירותיהן, הקמת מרכז יצירה ותעסוקה ליוצאות אתיופיה בקריית גת, ייסוד והפקת ליבי במזרח - פסטיבל תרבות מזרחית הנערך מדי שנה, אירועי התרבות לילה שחור כפעולת נגד של שכונות דרום העיר לאירועי לילה לבן של עיריית תל אביב.
עבודתה של קשת בתחום האמנות מתרכזת בזהותה כאמנית פמיניסטית-מזרחית. כאוצרת ומפיקה היא מחברת בין נשים ממוצא ערבי וחושפת את סיפוריהן.
בשנת 2019 קיבלה את אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל.
מספריה וספרים שהיתה שותפה בעריכתם:
לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית, בבל ומשכל, 2007.
קשת של דעות: סדר יום מזרחי לחברה בישראל, ספרי נובמבר, 2007.
נשים משנות, אחותי, 2009
עבודה שחורה, אחותי, 2010.
מא' עד ת' - מילון שלום של נשים בישראל, אחותי, 2012.
שוברות קירות: אמניות מזרחיות עכשוויות בישראל, אחותי, 2013.
כתמים והחתמות: מזרחיות ופלסטיניות באמנות החזותית בישראל, אחותי, 2015.
לאחותי - גזענות, סקסיזם והדרה מרובה בראי האמנות החזותית בישראל, אחותי, 2019.
