שתי מסות שכתב ב-1973 מבקר הספרות והתרבות, התיאורטיקן ואחד מגדולי הפילוסופים במאה העשרים רולאן בארת.
הנאת הטקסט מציג את בארת במלוא הדרו, משוחרר מכבלי השיח הסטרוקטורליסטי שהיה מבין מנסחיו בשנות השישים של המאה העשרים. במסה מעלה בארת לדיון את התגובה הקונקרטית, האישית ואפילו הגופנית שמעוררים בו טקסטים. הוא מבחין בין "הנאה", שאפשר להפיק מטקסטים השייכים לקטגוריה הכללית של ה"קָריא", ל"התענגות", המזומנת רק למי שמוכן להיכנס להרפתקה של מגע עם טקסט אוונגרדיסטי, המערער על מוסכמות של ייצוג ולשון ופורץ גבולות.
וריאציות על הכתב, שנכתבה ב-1973 אך לא פורסמה בחייו של בארת, היא מסה בעלת אופי למדני והיסטורי, שניכרת בה השפעתה של הדקונסטרוקציה מבית מדרשו של דרידה המוקדם. בארת מערער על ההנחה הרווחת שהשפה היא קודם כול דיבור שתכליתו תקשורת בין-סובייקטיבית, והכתב הוא רק תוספת מאוחרת וכלי עזר משני לשם כך. הוא עורך מידע היסטורי ופילולוגי ממקורות מגוונים לטיעונים ביקורתיים על אופייה האתנוצנטרי של תפיסה זו, ומוליך את הדיון אל שאלת מעורבותו של הגוף במעשה הכתיבה, כמו גם לבחינת ההנאה או העונג שניתן להפיק מכך.
למהדורה זו של הספר מצורפת הקדמה מאת חוקר הספרות מאוניברסיטת ג'נבה ופדואה, קרלו אוסולה.
