הרומנים הקצרים משפחה ובורגנות, שתיים מפסגות יצירתה של הסופרת האיטלקית נטליה גינצבורג, ראו אור באיטלקית יחדיו ב-1977, ולראשונה בתרגום עברי (עם שני רומנים קצרים נוספים) בספר ולנטינו (הספריה החדשה, 2021) - כאן שוב בצמד, בפונט נוח ולאחר עריכה מחודשת של התרגום.
במרכז משפחה, גבר ואישה שהיו בנערותם נאהבים, ונולדה להם בת. הם נפרדו, נכנסו למערכות יחסים עם בני־זוג אחרים, ויחסיהם היום, הנטולים מתח ארוטי, הם אי של יציבות ותמיכה הדדית. בורגנות הוא סיפור על התפוררותה של משפחה מורחבת המרוכזת בבית דירות ברומא, הנאחז בהתמדה בתהפוכותיהם המשעשעות של חתולי הבית.
שני הרומנים פורשים מול עינינו מרחב המאוכלס בצפיפות בתאים משפחתיים כושלים ומופרכים, ובשניהם עסוקות התודעות המרכזיות בשחזורו בזיכרון של עברן ובכתיבתו מחדש. וכמו תמיד אצל גינצבורג, הסיפורת נוטה לגלוש, יחד עם התודעות של דמויותיה, אל פרטים שוליים, ההופכים בדיעבד למוקדים הרגשיים של הסיפור.
פתיחת משפחה:
גבר ואשה הלכו, באחר־צהריים אחד, לראות סרט. היה יום ראשון והיה קיץ. היו איתם נערה בת ארבע־עשרה ושני ילדים בני שבע. הגבר היה גבוה, יפה, בעל שיער שחור ומתולתל, פנים גדולות ושחומות ופה גדול ורציני. היו לו משקפיים שחורים וחליפה תכולה מקומטת מאוד. האשה היתה נמוכה, לא יפה, עם פנים קטנות בצבע זית, שׂערה השחור היה קלוע מעל לראשה, אפה היה ארוך ודק, והיו לה עיניים ירוקות וגבות עבותות, כתפיים שמוטות ומותניים רחבים. היא לבשה חצאית ג'ינס וטי־שירט תכולה דהויה מאוד. הם היו חברים, מכרים במשך שנים רבות. בזמנו, בנעוריהם, היו נאהבים וחיו יחד. ואילו עכשיו הם היו רק חברים.
מתוך בורגנות:
איך מצטברים הימים והשנים גם על גופם של החתולים, כך שברגע שאנחנו רואים אותם חולפים לרגלינו בדממה, חולף לרגלינו הזיכרון המעיק של כל הדברים שקרו לנו.
