נובלה גנוזה של יהודית הנדל (2014-1921), כלת פרס ישראל לספרות לשנת 2003, אליה נלווים שישה מסיפוריה המוקדמים שהתפרסמו בעיתונות ולא כוּנסו עד כה בספר וסיפור נוסף בפרסום ראשון.
הנובלה כרטיסים לסמי דייוויס נכתבה בראשית שנות השבעים של המאה העשרים, ומעמידה באור עז את עיסוקה המתמיד של הנדל בשכוֹל ובשאלת "המקום הריק" בתרבות הישראלית:
על במת אוּלם מופעים דחוס בחיילים, בהם פצועים ממלחמת ההתשה והלומי קרב בשיקום, עולה סמי דייוויס ג'וניור, המוזיקאי האמריקאי־יהודי האגדי. לכרטיסים דָּאַג מורדי, מפקד בקומנדו הימי, עוד ביום הלווייתו של יוחי, לוחם ביחידה. לאחר ליל ההופעה, מגיע חברו הטוב של יוחי אל מירה, האלמנה הטרייה, ובידיו הקלטה של בעלה. בצד ב' של הַקַּלֶּטֶת טמון סוד שיכאיב לה. "וכבר הוא הבין שהיה זה מעשה של טירוף, ובכל זאת אמר את זה: 'הבאתי לך משהו, משהו שאולי יגרום לך שמחה'".
לספר מצורפת אחרית דבר מאת גיא ארליך, מחבר המקומות הריקים של יהודית הנדל, המעמיד בה את היצירות הכלולות בספר החדש בהקשר הרחב של יצירת הנדל.
ככל שהוא מנסה לזכור את היום ההוא, הוא זוכר בבירור שאת הכרטיסים לסמי דייוויס חילק להם המפקד עוד על הקבר. הוא עמד רגעים אחדים, והצדיע. אחר כך עבר ביניהם בשקט, ומאחור, או מן הצד, לתוך כפות הידיים הנסגרות, חילק להם את הכרטיסים והוסיף: ״בלי בנות״.
