כמה משמח שתורגם לעברית: אין דבר הוא הספר הראשון בסדרת פטריק מלרוז של אדוארד סנט אובין.
סוף הקיץ באחוזה כפרית בדרום צרפת. פטריק מלרוז בן החמש משתדל לחמוק מאביו העריץ אל השדות ולגנוב רגעים עם אמו האלכוהוליסטית. אורחים מקרוב ומרחוק מתקבצים אל הבית לארוחת הערב שבה מפגין האב, דיוויד מלרוז, את שליטתו האכזרית. אירוע אלים בצהרי היום חוצה לשניים את הרומן, ואת חייו של פטריק. בכתיבה אלגנטית וחדה כתער, אדוארד סנט אובין שוזר יחד סאטירה מעמדית נוקבת, עומק פסיכולוגי, אימה ורגש עז. ספרי הסדרה עובדו לסדרת טלוויזיה מצליחה בכיכובם של בנדיקט קמברבאץ', ג'ניפר ג'ייסון לי והוגו וויבינג. הספר השני בסדרה: חדשות רעות.בשבע וחצי בבוקר, ובידיה הכביסה שגיהצה בליל אמש, צעדה איווט בשביל הגישה בדרכה אל הבית. הסנדל שלה השמיע צליל טפיחה רפה כשקפצה את בהונותיה כדי שלא ינשור, והרצועה הקרועה שלו הפריעה לה ללכת ביציבות על הקרקע הקשה והמחורצת. מעבר לחומה, מתחת לשורת הברושים שנמתחה לצד הדרך, ראתה את הרופא עומד בגן.
בחלוק הבית הכחול שלו, וכבר במשקפיים כהים אף שהשעה היתה מוקדמת ושמש ספטמבר טרם עברה את ההר העשוי אבן־גיר, הוא כיוון זרם מים חזק מצינור שאחז בידו השמאלית אל טור הנמלים העמלני שהתקדם על החצץ שלרגליו. הטכניקה שלו היתה מתורגלת היטב: הוא היה מניח לניצולות להתפתל על האבנים הרטובות, להשיב לעצמן את כבודן העצמי לזמן מה, ואז מנחית עליהן שוב את אשד המים. בידו הפנויה הוציא מפיו סיגר, שעשנו ריחף מעלה מבעד לתלתלים החומים־אפורים שכיסו את עצמות המצח הבולטות שלו. אחר כך מיקד את סילון המים באגודלו כדי
להיטיב להלום בנמלה שגמר בדעתו להמית ויהי מה.
