זוכה פרס ספיר לספר ביכורים לשנת 2023
טסקה, רומן הביכורים של אילנה רודשבסקי, מגולל את סיפור העלייה הרוסית בשנות השבעים של המאה העשרים, ההתיישבות קצרת הימים בסיני ואת קורותיה של משפחה אחת של אנשים לא לגמרי נורמליים שניסו להיות חלוצים חצי מאה מאוחר מדי.
מבקר הארץ, עמרי הרצוג, מתלהב: "ספר הביכורים של אילנה רודשבסקי כתוב במיומנות כריזמטית שאינה שכיחה בספרי ביכורים, וההתמסרות לו מתגמלת מבחינה רגשית ורעיונית. אולם חשיבותו אינה נובעת רק ממעלותיו הסגנוניות והעלילתיות; 'טסקה' מציע נקודת מבט שמזדהרת על רקע הספרות המקומית שנכתבת כיום".
מגב הספר:
החבר ברז׳נייב פתח לרגע סדק קטן במסך הברזל, וסופי, מקס, אלקה ואחותה התינוקת חמקו דרכו למסע שיתחיל ברכבת לווינה וימשיך לארץ ישראל באווירון. מה יכול היה לגרום לסופי ומקס להעדיף אנשים שלא הכירו על חברים שגדלו, ניגנו ושרו ואכלו ורעבו איתם? לשכנע אותם להעדיף דירת שיכון במדינה אחרת על פני דחיסות של חלל מחומם, מלא חברים ובני משפחה, אדי פטריות בחמאה, שמנת ושמיר? ומה אם לא אופטימיות חסרת תקנה היה יכול לתלוש אותם מהעולם שבו הכירו והתאהבו, להרחיק אותם משפה שידעו לדקלם בה שירה ולהקריא סיפורים לפני השינה [...], משירה מסביב לפסנתר במסיבת יום הולדת, מתנות בנובי גוד, מזחלת מתרסקת במורד הגבעה וטעם אוורירי של שלג, הצלילים של המילים, של כל המילים, של שפה שהיא אֵם.
מקס הקשיב לצלילי הפתיחה של ״באופן מילולי״, וכמה דקות אחר כך אמר, שמעת? אין מילה שאין בעברית. אני שונא סנובים שאומרים שאין להם מספיק מילים בעברית.
טסקה, אלקה אמרה. מקס חשב קצת ואמר בהיסוס, אני חושב שאצל אבן שושן זה כיסופים או כמיהה, ואלקה אמרה, כן, אפשר גם ערגה וגעגועים, אבל אין במילים האלה את ההרגשה של התסכול והמועקה והעצב והחוסר אונים. את יכולה להשתמש גם בעצב, ערגה וגעגועים, מקס אמר, ואלקה חתכה חתיכה מהנקניק, הניחה אותה על פרוסה של לחם שחור, נגסה ואמרה בפה מלא, אני יכולה, אבל המילים האלה הן לא טסקה.
