אחר צהריים אחד. שש־עשרה דמויות. שתי דקות. חיים שלמים.
ביום קיץ, אישה צעירה בשמלה מנוקדת רוכבת על אופניה ברחוב הראשי של הכפר וליירי. שמה קטה והיא המנצחת על מקהלת הכפר. כשהיא עוברת על פני הבתים, אנו זוכים בהצצה אל תושבי הכפר: כומר עם בעיית הימורים, אח ואחות שלא מדברים כבר שנים וקברניט ספינה שאיבד את בנו. אבל הסיפור המרתק מכולם שייך לאישה על האופניים. מדוע היא מסרבת לדבר על עברה?
ולס וליירי הוא מסכת נוגה וחומלת על מעלות האדם וחסרונותיו, על בדידות וחברות ועל אנושיות בתפארתה ובעליבותה. זהו ספרו הראשון המתורגם לעברית של גודמונדור אנדרי תורסון, יליד רייקיאוויק. הספר היה מועמד לפרס המועצה הנורדית לספרות לשנת 2012 ונבחר כאחד מחמישים הספרים הטובים ביותר שראו אור בדנמרק ב-2014.
