אמה

אֵמָה ווּדהַאוּז היתה יפה, חכמה ועשירה, היו לה בית נוח ומזג נעים, ודומה שנתברכה במיטב מעלות החיים גם יחד; מלאו לה כמעט עשרים ואחת שנים, ובתקופת חיים זו דברים מעטים בלבד הטרידו את מנוחתה או הכעיסו אותה.

היא הייתה הצעירה בשתי בנותיו של אב אוהב ומפנק עד מאוד, ובעקבות נישואי אחותה שימשה גבירת הבית מגיל צעיר למדי. אִמהּ מתה שנים רבות, רבות קודם לכן מכדי שתוכל לזכור בבירור את מגעה, ואת מקום האם מילאה אומנת שהייתה אישה נהדרת והרעיפה עליה חיבה לא פחותה מזו של אם. שש־עשרה שנים בילתה העלמה טֵיילוֹר בקרב משפחתו של מר וודהאוז, פחות כאומנת ויותר כחברה, והיא רחשה אהבה רבה לשתי הבנות, אך לאֵמָה במיוחד. הקִרבה שנרקמה בין השתיים הייתה כקרבתן של אחיות. עוד לפני שחדלה העלמה טיילור מלשאת את תואר האומנת באופן רשמי, הִקשה עליה נועם מזגה להטיל מורא. וכיוון שצִלה של הסמכות כבר התפוגג מזמן, הן חיו יחדיו כשתי חברות הקשורות זו לזו בעבותות, ואֵמה עשתה ככל העולה על רוחה. היא רחשה הערכה רבה לשיקול דעתה של העלמה טיילור, אך הנחה אותה בעיקר שיקול דעתה שלה.