הרומן בין המולדות מספר על קורותיו של זוג נשוי, הוא יהודי והיא נוצרייה קתולית שהתגיירה, שעלו לארץ ישראל בראשית שנות העשרים מגרמניה, התיישבו במושבה ותיקה בשפלת יהודה וגידלו שני בנים - האחד יהיה למוזיקאי והשני למהנדס ואיש צבא.
ד"ר עילם ורעייתו גרטרוד, שנטלה עם התגיירותה את השם רות, עשו מאמץ ואף הצליחו להיטמע בארץ החדשה ובתרבות העברית הצומחת בה. עם זאת, מולדתם הראשונה ובעיקר התרבות הגרמנית העשירה נשארו שקועים בהווייתם. רק ילדיהם גדלים להיות "ילידים" בארצם החדשה. אין זה סיפור של מאבק אלא של עושר ומגוון, שגם בני הדור השני זכו להתבשם מהם.
גֶרְטְרוּד התאמצה להחזיר את הבית לשגרה. הילדים כבר היו גדולים דיים להבין שמשהו עצוב קרה, אם כי נדמה שלא נפגעו הרבה. בין כה וכה היו רגילים שאביהם, קורט, נעדר ימים רבים מהבית, מה גם שהוא, מצידו, המשיך גם כעת להגיע מדי פעם לבקר אותם. על מנת להרגיע את מצפונו היה מביא עימו מהעיר הגדולה מתנות קטנות, נקניקים וממתקים. רפי אהב במיוחד את הדמויות הקטנות העשויות עץ שגודלן כזרת. קורט קנה אותן בחנות הצעצועים של מקס כהן ברחוב יפו-תל-אביב, והילדים נהגו לקרוא לדמויות הקטנות "מקַסְכּוֹנים" על שם בעל החנות שממנה הגיעו. האוסף גדל ותפח.
