תרגום חדש מאת אולגה סונקין למסה המפורסמת שכתבה וירג'יניה וולף באוגוסט 1940, תוך כדי הבליץ על לונדון ("הקרב על בריטניה") – ורלוונטית עד מאוד לנו, כאן ועכשיו. לצד התרגום החדש, שני מאמרים קצרים על המסה ועל נסיבות כתיבתה מאת ד"ר עמל זיו (עמליה זיו) ושרי אהרוני.
וולף, שהמשיכה לעסוק בקשר שבין פציפיזם וזכויות נשים תוך כדי מלחמת העולם השנייה, מתעדת במסה הבהובים של תודעה פמיניסטית בתוך החושך. זהו קולה של אישה, אזרחית תחת התקפה, שמבקשת לחתור נגד הזרם — לדמיין ולברוא את השלום במחשבה למרות תנאי הפחד, החשכה והיעדר התקווה.
מחשבות על שלום בשעת תקיפה אווירית התפרסמה לראשונה בירחון האמריקאי ניו ריפבליק באוקטובר 1940. זו המסה האחרונה שוולף כתבה עבור קוראות בארצות הברית ואחד הטקסטים האחרונים שהתפרסמו בחייה, שהסתיימו בהתאבדותה במרץ 1941. המסה חותמת את אסופת כתביה מות העש שהתפרסמה שנה לאחר מותה בעריכת בעלה, לאונרד וולף.
אם לא נהיה מסוגלים לחשוב על שלום עד כדי בריאה, נוסיף לשכב – לא רק הגוף האחד הזה במיטה האחת הזאת, אלא מיליון גופים שעדיין לא נולדו ישכבו באותה החשכה וישמעו את אותו טרטור מוות מעל ראשם.
