האם מוצדק לבצע ניתוח קיסרי להצלת עובר ללא הסכמת האם? מה עושים כשמטופלת, שנזקקה לתרומת זרע מתורם זר עקב עקרותו של בעלה, מבקשת שלא לדווח לבעלה ש"הסתדרה לבד"? האם מוצדק להפסיק היריון תקין לאחר טיפולי פוריות? האם נכון לתת לנערה גלולות למניעת היריון בלי לדווח לאמה שהיא מקיימת יחסי מין, בזמן שהאם נוכחת בחדר?
תשובות לשאלות אלה ורבות אחרות בספרה של רופאת הנשים פרופ' דרורית הוכנר, הנושא את כותרת המשנה סיפורים שמספרים לרופאת הנשים. הוכנר חולקת איתנו עשרות דילמות וסיפורים עצובים ושמחים, שבהם נתקלה במהלך יותר מארבעים שנות עבודה במיילדות וגניקולוגיה, ופותחת חלון רחב לבעיות ולסוגיות הקשורות בפריון ובמיילדות. בין השורות היא גם מספרת על המסלול שעשתה בדרכה המקצועית עד שהגיעה לפסגת הקריירה שלה, הרצופה בהישגים רבים, כולל ליילד בעצמה את כל נכדיה.
הוכנר היא פרופ' אמריטוס למחלות נשים ומיילדות, בוגרת בית הספר לרפואה בירושלים. עד לפני שנתיים ניהלה את מחלקת נשים ויולדות בהדסה הר הצופים.
את דניאלה אני מכירה שנים רבות. היא הגיעה אליי לראשונה בשל בעיה גניקולוגית שגרתית, שעזרתי לה לפתור בקלות, ונשארתי עבורה סוג של יועצת־על. בכל פעם שהייתה לה בעיה, לאו דווקא גניקולוגית, היא שלחה לי ווטסאפ, ואני הבעתי את עמדתי. ידעתי שהיא רווקה, מתה למצוא בן זוג, וכל שיחה בינינו הסתיימה ב: "נו, פגשת מישהו שווה?״
יום אחד הגיעה דניאלה למרפאה עם אלדד. זוג יפיופים, בתחילת שנות ה-40. היא הייתה בהיריון, ואלדד דאג וקרקר סביבה. נורא שמחתי, נראה היה שהיא בדרך להגשים את חלום חייה. רציתי לשאול פרטים, מי הוא? מה הוא? אבל לא יכולתי לפתח בנוכחותו כל שיח שלא בהקשר לפיזיולוגיה של ההיריון. מאחר שדניאלה לא דיווחה לי דבר וחצי דבר עליו, היה לי ברור שהם אינם נשואים, אבל לא הצלחתי להבין אם מדובר בהיריון מתוכנן או מקרי.
