ריטריט

מספרת ריטריט, ספרה הרביעי של הסופרת והעורכת ורד זינגר, היא הניצולה היחידה משישים משתתפי ריטריט פסאודו־רוחני שהתקיים בקיבוץ בצפון הארץ. באמצעות ליקוט קפדני של עובדות היא מנסה לברר למה דווקא היא נשארה בחיים בזמן שעשרות משתתפי הריטריט מתו בסוף היום.

חלק מהעובדות שהיא אוספת קשורות לעברו של כפר פלסטיני שעל אדמותיו הוקם הקיבוץ, אחרות קשורות לעברה של המספרת עצמה, ואחרות קשורות למשתתפי הריטריט ולהודיה שולמן – הגורו הידועה שהנחתה אותו. ביצירה מצחיקה עד מאוד ורצינית לא פחות זינגר תופרת עובדה לעובדה לכדי מסמך נוקב על משפחה ומדינה, על אשמה וריפוי, על הבטחה וכזב, על גורל ומציאוּת. 

כתבה מיה בקר בהארץ:
כמו ספריה הקודמים של זינגר, גם ריטריט הוא ספר מצחיק, וכמוהם, גם הוא נהנה להתפלש בצדדים הפגומים והכעורים של החיים, ולהציג גיבורה בלתי אטרקטיבית במפגיע [...] הסיפור הקצרצר והמשונה של זינגר נקרא בלגימה אחת — עם או בלי קשר לעיסוק הרלוונטי בחטא ועונש, שמתגנב לדבריה של הודיה: "הקארמה היא עקבות המעשים שעשינו. גם אלה שעשינו בעצמנו וגם המעשים הקולקטיביים שעשו אבותינו".