מירי בן שמחון

מירי בן-שמחון (1950 –1996) הייתה משוררת ישראלית.

בן-שמחון נולדה במחנה מעבר בצרפת, בזמן שהיו הוריה בדרך ממרוקו לישראל. היא גדלה בשכונת הקטמונים בירושלים. היא למדה ספרות עברית באוניברסיטה העברית ומשחק בבית צבי.

בן-שמחון כתבה סיפורים קצרים, שירים, וכמו כן תרגמה שירים. ספר שיריה הראשון שנקרא "מעוניינת לא-מעוניינת", הופיע ב-1983. שירתה עוסקת בשאלות מגדריות, אתניות, מעמדיות ותרבותיות-פוליטיות. היא הייתה עורכת לשונית ומתרגמת במוסדות שונים ביניהם מדורים בעיתון "ירושלים" ועבדה גם במשרד פרסום. היא הייתה בת זוגו של המשורר והמחזאי שמעון צימר, לפני נישואיו.

בן-שמחון נהרגה בתאונת דרכים ב-24 ביוני 1996 כשהייתה בת ארבעים ושש בלבד.

מבין ספריה: 

שבלת דקה בכד חרס עתיק, אל"ף, תל אביב, 1985.
צמא, ספרית הפועלים, תל אביב, 1990.
אקזיסטנציאליזם חרד, הוצאת כרמל, ירושלים, 1998.

רק האויר בחוץ שגיא, הוצאת גמא, 2018.