ספר חדש לסופרת הפורטוגלית המובילה לידיה ז'ורז'.
העלילה עוקבת אחרי סיפור התהוותה של להקת נשים השרה ורוקדת פופ-סווינג, שמנהיגתה היא ז'יזֶלָה.
בכספים הלא-מוגבלים של אביה החורג - שמקורם באפריקה - היא יכולה להשיג כל מה שעולה בדעתה. בהלקה חמש חברות, ביניהן מאדאלנה האפריקאנית שקולה העמוק והאדיר שולט בתקליט, אך בהופעות החיות שנועדו לקדמוֹ היא כבר נעדרת, ואומרים עליה ש"ארצה קראה לה בחזרה".
שתי פרספיקטיבות מאירות ומובילות את הסיפור: זו של התדמית, הפער בין מראית העין לבין מציאות חיי הלהקה, והאשמה העתיקה של הקולוניאליזם הפורטוגלי באפריקה, שמחלחל אל ההווה של הסיפור כקללה שלא ניתן להסירה.
"במשך יומיים הצליפה הרוח בעצים שבכיכר הפרחים, הקרקע היתה זרועה עלים וזרדים, ועל המדרכות התגוללו חפצים שהיו מוסתרים לעד במעמקי שקיות פלסטיק ושבו והתגלו בפעם האחרונה. אבל הבוקר ירדה עובדת הניקיון מהמשאית, מצוידת במטאטא ארוך, וטיאטאה אל תוך עגלת אשפה מפח כל מה שהיה בדרכה. ברגע שחלפנו זו על־פני זו, שמעתי את צליל צעדיה שהציע הסבר לָעולם – שִׁכחה, שִׁכחה."
