הערעור האחרון

יובל אלבשן, ליעד שהם

תיאור

משה ודוד חברים מזה 25 שנה. כשנפגשו לראשונה היה משה גילון שופט צעיר, ודוד ינאי - תלמיד תיכון מבית הרוס. עכשיו הראשון הוא נשיא בית המשפט העליון, והשני הוא צעיר השופטים במוסד המהולל והמותקף הזה. כאשר מתברר שהעליון נתון בסכנה קיומית, השניים מוצאים עצמם בדילמה שמאיימת על חברותם. הברית בין השניים פותחת תיבת פנדורה של סודות, שקרים ומזימות, המאיימים לא רק לקעקע את מסד חייהם, אלא גם למוטט את אושיות שלטון החוק.

 

מותחן משפטי-פסיכולוגי אקטואלי, שכתבו יובל אלבשן וליעד שהם, המובילים את הקוראים בידענות ובעלילה מרתקת מאולמות בית המשפט העליון לסמטאות האחוריות של החברה בישראל.

מתוך הספר

צלצול רם העיר אותו משנתו. החדר חשוך. זר. היכן הוא? איך הגיע לכאן?

השעון לא מפסיק לצלצל. הוא מנסה לכבות אותו ללא הצלחה.

"רותי!" הוא צועק, אך כל קול לא נשמע.
"רותי, מאיפה הרעש הזה?" הוא צועק שוב.
דממה. רק השעון ממשיך לצפצף, קודח בראשו.
הוא מגשש, מוצא מנורת לילה על השידה שליד המיטה ומדליק את האור.
הקיר לצדו מכוסה בפתקיות צהובות.
הוא מאמץ את עיניו כדי לראות מה כתוב בהן, אך ללא הצלחה.
הוא מתרומם כדי למצוא את זוג המשקפיים שעל השידה, מרכיב אותם על חוטמו ומביט שוב בפתקיות.
אחת מהן לוכדת את עינו. יש בה הוראות מפורטות באותיות גדולות כיצד לכבות את הצפצוף הנורא.
לאחר שהוא ממלא אחר ההוראות והדממה ממלאת את החדר, הוא מחזיר את עיניו אל הפתקיות.
מי כתב אותן? לא רותי. הוא היה מזהה את כתב היד שלה.
הוא קורא אותן במהירות, אחת אחרי השנייה.
עכשיו הוא כבר יודע מי כתב אותן. ולמה.
כשהוא מגיע לפתקית האחרונה, הוא קופא.
ארבע המילים שכתובות בה מפחידות אותו.
לברר מה דוד יודע.