ספר יפה במיוחד של ליאת קפלן, שראה אור בהוצאת ירח חסר בערב ראש שנה תשפ"א, ובו שירי הייקו, קטעי הייבון, רישומים של כילי קורן והמרווחים שביניהם.
על לא דבר שומר על הכרת התודה של הביטוי השגור, אבל בלי השגרתיות שבו. כותרתו מכוונת לקריאה של שיריו כביטויים של הכרת תודה - ולא רק על דברים שקל להודות עליהם, אלא על דברים (שהם "לא דבר", לא חפץ) כמו הורים קשישים, כמו "מבטים בודדים / של זוגות נשואים", כמו כנף יונה (לא מראה מלבב במנותק מהגוף), כמו מראה חולף של כביסה על חבל. אין זו תודה נרגשת של מי שזכתה במשהו, אלא תודה עניינית של מי שהכירה בכך ש"זה מה יש".זהו ספר על חיים בישראל, בעיקר בעיר, עם מה שיש בה ושאין בה, בגיל שבו קרבת ההורים כבר אינם מובנת מאליה, גם לא קרבת הילדים, והעיר כבר לא תהיה יער. זה ספר שנכתב מתוך מבט מפוכח ורגיש, שיש בו מקום ל"קולות ילדים בגן / מדבּרים על גשם" כמו ל"ישיש שעון על מקלו / תומך באביו" ולכל רגעי השקט וההתבהרות שבין אלו לאלו, בחיינו הנוכחיים.
הוצאת ספרי ירח חסר הוקמה בשנת 2016 על ידי איתן בולוקן, דרור בורשטיין, יעקב רז, יובל אידו טל, ליאת קפלן ואלכס בן ארי, והיא המשך לפעילותו של אתר ההייקו בעריכתם.
חֲדַר אֹכֶל הוֹמֶה
מַבָּטִים בּוֹדְדִים
שֶׁל זוּגוֹת נְשׂוּאִים
*
ליל נְדוּדִים בְּמִטָּה זָרָה
בַּחַלּוֹנוֹת
גֶּשֶׁם וְגֶשֶׁם
*
לֹא פְּנִים לֹא חוּץ
לֹא בֹּקֶר לֹא לַיְלָה
דְּרוֹר מְצַיֵּץ עִם שַׁחֲרוּר
*
רְחוֹב צְרוּב שֶׁמֶשׁ
עוֹרֵב מַנִּיחַ צֵל אִטִּי
עַל סַפְסָל
