יושב ושותק ורואה

הַדְּבָרִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה הֵם כְּמוֹ זְבוּב מִתְקַצֵּף בְּטִפַּת
פְּרִי. אֲנִי מַכְנִיס יָדִי לְכִיסִי וּמוֹצֵא שָׁם מִישֶׁהוּ
יָשֵׁן כְּבָר אֵיזֶה זְמַן. מָה אֲנִי מְנַסֶּה לְהָבִין? אֶת
הַצֹּרֶךְ לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה, אֶת הַנִּסָּיוֹן לִמְחֹק אוֹתוֹ
מִבְּלִי לְהִקָּלַע לִכְאֵב נוֹרָא. אֲנִי נוֹגֵעַ בִּכְתֵפוֹ שֶׁל
מִי שֶׁעוֹבֵר בְּמַחְשְׁבוֹתַי, לְיַד צַלַּחַת סַכִּין מַזְלֵג,
וּמוֹדִיעַ לוֹ שֶׁגַּם הָאֵשׁ נֶאֱכֶלֶת בָּאֵשׁ
וְאֵין בָּזֶה כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַכְּאֵב

*

אַתָּה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֵק וְרוֹאֶה וְחוֹשֵׁב
וְזוֹכֵר. אַתָּה נוֹגֵעַ בִּכְתֵפוֹ שֶׁל מִי שֶׁעוֹבֵר
בְּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ וְאֵין מִי יֹאמַר לְךָ, דַּי, אַתָּה
תִּקָּלַע לִכְאֵב גָּדוֹל, לְאֵין־מוֹצָא. אַתָּה מְבַקֵּשׁ
לְדַבֵּר עַל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר גַּם לֹא לְדַבֵּר עָלָיו
(בָּזֶה עוֹסֵק הַסֵּפֶר הַזֶּה). הַיּוֹם כְּבָר בָּרוּר,
כְּדֵי לִהְיוֹת לְיָדֵנוּ הַיֵּשׁ צָרִיךְ מִלִּים וּכְדֵי
שֶׁנִּהְיֶה לְיָדוֹ עָלֵינוּ לִמְחֹק אוֹתָן, וְאֵין
לְקַצֵּר אֶת הַדֶּרֶךְ בֵּין שְׁתֵּי הַתְּנוּעוֹת
(עֲלֵיהֶן מְדַבֵּר הַסֵּפֶר הַזֶּה)

*

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה בְּקָרוֹב

וְחָשַׁבְתִּי לְסַפֵּר לָךְ עַל כָּךְ

אִם זוֹ אֵינָהּ יְדִיעָה מַרְעִישָׁה

זֶה מִשּׁוּם שֶׁשָּׁכַחְנוּ אֶת פֶּלֶא
הֱיוֹתֵנוּ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם.

מַה שֶּׁקּוֹרֶה בּוֹ קוֹרֶה
בְּלִי הֲפוּגָה.

זוֹ הָעוֹנָה בָּהּ קַל לוֹמַר מַשֶּׁהוּ
עַל הָעוֹלָם וּלְחַכּוֹת לְיַד