פינצ'יק

פינצ'יק, ספר שיריו החדש של ישראל אלירז, ספרו השלושים במספר. מספר זה עולה קול אחר בשירה הישראלית העכשווית. אלירז משלים פנייתו אל עבר עולמו הביוגרפי (ילדות,אב/אם, מוות, אהבה וכו'. "כל מה שיש לומר על הילד/הילד הוא שיאמר אותו") מספר לספר, בהעמקה הולכת וגוברת, מעמיד אלירז מבנה גדול ורב-פנים של שירה- מול-מציאות. ספריו נובעים האחד מן השני כמו "פרקים ברומן" שאגפיו הולכים ונבנים ומדגישים את הישגיו השיריים הוודאיים. בניגוד לרוב משוררי דורו אלירז אינו עוסק בשיר ועוד שיר אלא במחזורי שירה. לפנינו עמדה פואמיתית ברורה, השפה השירית יומיומית ועכשווית.  על ספרו "בשבח הדברים החולפים", שזכה לפני זמן קצר בפרס ברנר לשירה, אומר אורי ברנשטיין בשם ועד השופטים: "אחרי קריאת ספרו זה של אלירז, אין העולם שהכרנו שוב כשהיה, וזאת תכונתו של כל משורר אמת."