ארבעה

"לאמי ולאבי ששתלו בי ניגונים" מקדישה המשוררת, המטפלת באמנות והפסיכותרפיסטית עינת ביבי את ארבעה – ספר ביכורים בשל עד מאוד ומומלץ בעריכת המשוררת יונית נעמן, הכותבת עליו:
שיריה של עינת ביבי בספר מתמקמים במרחק הדק שבין היעדר לנוכחות. המתים שבים אל תוך היומיום, הזיכרון מתערבב בחלום, והאֵבל הופך לשפה פואטית עזה, עדינה וצלולה. מתוך מסעות אישיים בנתיבים של אובדן ואהבה, מתגבשת שירה מהדהדת, שיוצאת מהשכונה, מהמרחב האינטימי ופורצת אל מחוזות אוניברסליים של כאב, זיכרון וגעגוע.

כותב המבקר, הסופר והעורך רן יגיל, מו"ל הוצאת עמדה:
[...] השירים במהותם חסכניים ומדויקים וביבי מראה שליטה מרשימה, אחרי הכול זה ספר ביכורים, בצורות הסגורות של חרוז ומשקל וגם יכולת שחרור וגמישות מופלאה מאותן צורות. אחד הגילויים המפתיעים האישיים בספר הוא היות היא שייכת למשפחה שאין בה שלוש אחיות בהווה אלא ארבעה: שלוש אחיות ואח בהווה מתמשך, אח שמת בשעתו בתאונת אופנוע, וכך היא כותבת בשיר הנושא את שם הספר ארבעה: עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְקוּרְס / טִפּוּל מִשְׁפַּחְתִּי / מֵעוֹלָם לֹא סָפַרְתִּי אֶת / אָחִי הַמֵּת / בְּמִנְיַן הָאַחִים. // אִלּוּ הָיִיתִי / אוֹמֶרֶת – אַרְבָּעָה, / אוּלַי הֶחָלָל שֶׁהִשְׁאַרְתָּ / הָיָה שָׁב לְחַיִּים. זה רק אחד מאותם גילויי זהות באמצעות קרובים בלב ובנפש שהספר הזה חושף ברגישות רבה.

על הכריכה: קולאז' ניגזרות בקופסה, עינת ביבי. עריכת הצילום: מאיה סינואני