שבע יצירות המשלבות פרוזה אישית וניסיונית עם קטעי עיון והתבוננות בספרו של חוקר הספרות, המרצה והסופר עודד מנדה-לוי, מחבר אני זוכר ומו"ל הוצאת תרסט, המציע בספרו מבט מהורהר על העולם, על העיר ועל הספרות ומבקש להרכיב מחדש מציאות קונקרטית, מדויקת ומפורטת.
בהשראת רעיונותיה של חבורת OuLiPo שעם חבריה נמנו ז׳ורז׳ פרק ואיטאלו קאלווינו, כתיבתו של מנדה–לוי מבקשת לתמרן בין משמעת ומשחק, מגבלה וחופש תוך שהיא עושה בדרך כלל שימוש באילוצים ״רכים״ — חזרתיות מסוגים שונים, כתיבה במספר מילים נתון או ליפוגרמה (החסרת אות מטקסט).
הדימוי על הכריכה: דגנית ברסט
