"כבן למשפחה המגלה כה מעט / החלטתי אני לספר / הכל" - כך נפתחת פואמה אוטוביוגרפית המספרת את קורותיה של משפחה שעלתה לישראל ממרוקו, ושל סוד גדול שהשפיע על ארבעה דורות. בספר שישים שירים, המתארים סיפור שמשתרע על פני 91 שנים - בין השנים 2020-1929.
דרך השירים מנסה שרון אריק כהן להבין ולהסביר את מה שהתרחש, וגם לספר את הסיפור שלו - כילד, כמתבגר, כמבוגר - בצל אותו אסון ובצל ההסתרה שבה בחרה המשפחה. מתוך כך עולה סיפורו של דור שלם, דור של עולים, סיפורה של עדה והיחס אליה. כמה מהשירים מופיעים במרוקאית (תעתוק ועריכת המילים במרוקאית: ד"ר משה כהן).
1.
כְּבֵן לַמִּשְׁפָּחָה הַמְּגַלָּה כֹּה מְעַט
הֶחְלַטְתִּי אֲנִי לְסַפֵּר
הַכֹּל.
2.
הֲרָמַת הַכּוֹסִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל רִבְקָה אֶלְקָבֵץ
הָיְתָה לְחַיֵּי הַמָוֶת.
לְבַדָּהּ,
לְלֹא בְּרָכָה מַקְדִּימָה
וּלְלֹא הַסְכָּמָה.
לְגִימָה בּוֹדֵדָה
חָרְכָה אֶת גְּרוֹנָהּ.
הִתְאַבְּדוּתָהּ שֶׁל סָבָתִי:
חִשּׁוּב מַסְלוּל מֵחָדָשׁ
לְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת.
