שמחה רבה, שמחה רבה: אחרי על סף האביב שראה אור ב-2020, מפנקת אותנו נהר ספרים בקובץ סיפורים קצרצרים נוסף מאת מרסל פרוסט בתרגומה של אביבה ברק-הומי.
הסיפורים נכתבו בראשית דרכו של פרוסט, בשנים 1896-1893, והם מביאים לידי ביטוי את המוטיבים האהובים עליו: קסמי האהבה ואשליותיה, זוהרה של החברה הגבוהה ועליבותה, תעתועי הטבע האנושי והנוסטלגיה המתלווה אל החיים כחלק בלתי נפרד מהם. אפשר לומר שהסיפורים האלו מאפשרים הצצה אינטימית לחייו של הסופר שפרש מן העולם כדי ליצור עולם חדש, ובמידה מסוימת הם עשויים לשמש מעין מבוא לקריאת יצירתו המונומנטלית בעקבות הזמן האבוד.
"אף כי אני עדיין די חזקה, אתה יודע (היא אמרה לי ברכות אינטימית רבה יותר, כמו שמחלישים על ידי הדגשה את הדברים הקשים ביותר שצריכים לומר למי שאוהבים), אתה יודע שאני יכולה למות בקרוב מאוד – ובו בזמן יכולה בהחלט לחיות עוד כמה חודשים – לכן איני יכולה להתעכב עוד מלגלות לך דבר מה המעיק על מצפוני; תבין אחרי כן כמה קשה היה לי לומר לך זאת."
אישוֹניה, כפרחים כחולים, איבדו מצבעם, כאילו קמלו. חשבתי שהיא תפרוץ בבכי, אך זה כלל לא קרה.
![בעקבות הזמן האבוד [2] בצדו של סוואן](https://files.hamigdalor.co.il/media/products/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%93-2-%D7%91%D7%A6%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9F_LDW.jpg)
![בעקבות הזמן האבוד [3] בצל עלמות מלבלבות](https://files.hamigdalor.co.il/media/products/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%93-3-%D7%91%D7%A6%D7%9C-%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%AA_QPL.jpg)
