לילות אוקטובר היא יצירה המתארת את שיטוטיו הליליים והאחרים של המחבר עם ידיד פריזאי בטלן ברחובות מונמרטר ובכמה עיירות בעיבורי פריז.
לכאורה אי אפשר להשוות את היצירה מבחינת חשיבותה הספרותית לסדרת הנובלות הרומנטיות של ז'ראר דה נרוואל או לספר המסעות שלו למזרח. ועם זאת, דווקא לילות אוקטובר, יצירתו השולית כביכול, היא המוכרת לחוקרי הספרות. מי שאחראי לכך שהועלתה על נס היה ההוגה היהודי הגרמני ולטר בנימין, שהעניק לז'אנר הספרותי של השיטוט (flânerie) מעמד חשוב, והעמיד בראש רשימת חלוציו את היצירה שלפנינו.
תרגום ואחרית דבר: בני ציפר
עם הזמן דועכת התשוקה למסעות גדולים, אלא אם נסעת לזמן ממושך מספיק ונעשית זר למולדתך. המעגל מצטמצם יותר ויותר ומגיע אט אט הביתה. מכיוון שנאלצתי לא להרחיק יתר על המידה בסתיו האחרון, הגיתי תוכנית של מסע פשוט אל מוֹ. יש לציין שכבר ביקרתי בפּוֹנְטוּאָז. יש לי חיבה רבה דווקא לעיירות המרוחקות כמה עשרות קילומטרים מן המרכז הזוהר של פריז, כוכבי לכת צנועים. ארבעים קילומטרים: רחוק מספיק כדי שלא להתפתות לחזור בערב, כדי להיות בטוח שלא אותה מצילה תעיר אותך בבוקר שלמחרת, כדי למצוא בין שני ימים מלאי טרדות בוקר אחד של שלווה.
