"לילה ולואיס", ספרה השני של הסופרת והמשוררת חגית גרוסמן, מועמד ברשימה הקצרה לפרס ספיר 2014. הספר, שתחילתו בסיפור אהבה יצרי וטוטאלי, מעמיד במרכזו את המאבק שבין תשוקה אמנותית לחיים תפקודיים, את המאבק שבין רוחניות ספרותית לעלילה סדורה וקוהרנטית, ומחפש לשאול שאלות על תפקידה של האמנית והאמנות בישראל החומרנית-צרכנית של ימינו אלה. זהו רומן סוער, מלא חיים ואופטימי, שמחפש תמיד דרכים למלא את סדקי החיים במעמקיה של האמנות והאהבה.
כך כותבת על הספר סימונה באט: ""לילה ולואיס" מציע מסע שהוא לעתים פסיכודלי וקרנבלי, ולעתים מר ואירוני. גרוסמן לשה את האנרגיה הגולמית של נפש גיבוריה אל תוך תבניות מילוליות. היא מבייתת את הכאב והיופי, ומאפשרת לנו שימוש חוזר במה שהוא רגש חד-פעמי. לילה פוערת את נפשה בפני הקורא, ומקווה שזה יעניק לה חיי נצח כי "הכל חולף מלבד מה שכותבים עליו". מכאן שזהו ספר בעל קסם רב, שעוצמתו חבויה בלפיתה המכשפת של המילים." (ynet, 21.05.14)
"לאט לאט התאהבנו בחיים, החלטנו שטוב לחיות. העבודה מביאה לחם, היצירה אינה עקרה מפירות. על האופניים העמסנו נחת, ורוח סתווית בידרה את השתיקה. בכל פינה נטענו מכונת כתיבה, שולחן עם ניירות, מחשב, עפרונות צבעוניים, אחריות ליצירה. בכל פינה הטמנו הבטחה לעבודה. מה שזרם בדמנו היתה אמנות. לא הרפינו מן המחשבה על הגשמה. לא הרפינו גם כאשר נמלא כל העץ אהבה ושתלנו עצים נוספים ויער צמח ובו ילדה."
(עמ' 203)
