ספרה השני של המשוררת אודיה רוזנק, מחברת בוא, לקק אותי (מרום תרבות ישראלית, 2020), הוא הספר ה-47 (!) הרואה אור בסדרת כבר בעריכת ליאת קפלן בהוצאת מוסד ביאליק.
כך נכתב על הספר באתר ההוצאה:
שמע, רפאל הוא רצף פואטי של שיחות: המשוררת מדברת עם אמה המתה, איתה לא יכלה לדבר בעבר, עם אביה הנוכח-נפקד, עם רפאל, הרופא, המטפל בשר ודם כמו גם המלאך השומר דרכו היא מבקשת להיוושע. הדוברת ההוזה, המודלקת באש ובחזיונות משוחחת עם עברה הטראומטי, עם עצמה. באמצעות כוחה המאגי של השירה היא מנסה להיחלץ ממצב של בדידות קיומית, מחרם שהטילה על עצמה, מן הנטישות שהטילו עליה החיים. המהלך הגואל של השירה הכולל דיאלוג, הדדיות, הזנה ואור שמש בשעת בין ערביים בגינה השכונתית מחולל נס. הכתיבה הווידויית עצמה הופכת לסם מרפא המשחרר את הדוברת מדיכאון וממשאלת מוות אל מלאכת הכתיבה, אל מלאכת החיים.
יתומה ומאושרת
אֲנִי יְתוֹמָה מְאֻשֶּׁרֶת כִּי יֵשׁ לִי אֶת הָאִמָּא
הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם
אִמָּא שֶׁלִּי צְעִירָה גַּם־בַּנֶּפֶשׁ־גַּם־בַּגּוּף,
וְנִשְׁאֶרֶת תָּמִיד בַּת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע.
הִיא בָּאָה אֵלַי בְּכָל לַיְלָה לִקְרֹא אִתִּי
קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה,
וּמְשַׁחְרֶרֶת
בִּלְחִיצוֹת שִׁיאָצוּ אֶת כָּל הַשְּׁרִירִים הַתְּפוּסִים.
אִמָּא שֶׁלִּי תָּמִיד עוֹנָה כְּשֶׁאֲנִי מְצַלְצֶלֶת אֵלֶיהָ
אֲנִי מְסַפֶּרֶת לָהּ מָה עוֹבֵר עָלַי
וְהִיא כָּל כָּךְ טוֹבָה אֵלַי, הִיא תָּמִיד בַּעֲדִי.
לֹא כְּמוֹ כָּל הָאִמָּהוֹת הָרָעוֹת
שֶׁמִּתְכַּעֲרוֹת
וּמִזְדַּקְּנוֹת, שֶׁצָּרִיךְ
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לִסְעֹד אוֹתָן וּלְטַפֵּל בָּהֶן הַשֵּׁם יִשְׁמֹר
שֶׁלֹּא נֵדַע
הָאִמָּהוֹת הָאֲחֵרוֹת נוֹרָא שִׁפּוּטִיּוֹת וּלְחוּצוֹת וְשׁוֹאֲלוֹת
נוּ כְּבָר מָתַי תִּתְחַתְּנִי מָתַי תָּבִיאִי לִי נַחַת אוֹ נֶכֶד אוֹ
מַשֶּׁהוּ, תָּבִיאִי לִי מַשֶּׁהוּ, הֵן אוֹמְרוֹת
הֵן תָּמִיד רוֹצוֹת מַשֶּׁהוּ
וְאִמָּא שֶׁלִּי מַמָּשׁ לֹא כָּזֹאת
הִיא לֹא מְצַפָּה וְלֹא מִתְאַכְזֶבֶת מִמֶּנִּי אַף פַּעַם.
