ממואר מעורר השראה שבו מספרת אניטה מורג'ני, בת למשפחה הינדית מסורתית, על חוויית סף המוות שחוותה ושינתה באופן מהותי את השקפתה על החיים.
לאחר שסבלה מסרטן סופני במשך כארבע שנים, איבריה של מורג'ני קרסו והיא נכנסה לתרדמת שנמשכה כשלושים שעות. היא הובהלה לבית החולים, כאשר הרופאים העריכו כי נותרו לה מספר שעות לחיות. היא מספרת כי חוותה חוויה יוצאת דופן של סף מוות, שבה למדה להכיר בערכה הפנימי והבינה את הסיבה האמיתית למחלתה. כששבה מורג'ני להכרה, היא גילתה שמצבה השתפר כל כך, עד שהשתחררה מבית החולים בתוך שבועות ספורים מבלי שנותר בגופה זכר למחלת הסרטן.
מורג'ני מעלה זיכרונות מימי ילדותה בהונג קונג, משתפת באתגרים שעמדו בפניה כשביקשה לבסס קריירה ולמצוא אהבת אמת, ומספרת כיצד הגיעה למיטת בית החולים ואתגרה שם את הידע הרפואי הקיים. היא משתפת אותנו בפתיחות לב בכל מה שלמדה על מחלות, על החלמה, על פחד, על היותנו אהבה ועל הנשגבות האמיתית שבכל אדם באשר הוא.
החלטתי לחלוק עמכם את סיפורי בעיקר משום שרציתי שאף אחד אחר לא יצטרך לעבור את מה שעברתי אני.
אין זה מתאים לאופיי ללמד אנשים או לומר להם גלויות כיצד לחיות את חייהם, ואינני אוהבת לייעץ לאחרים אילו שינויים עליהם לעשות, אפילו כאשר הם שואלים לדעתי. אני מעדיפה להדריך באמצעות מתן דוגמה וליצור סביבה בטוחה, שבה יוכלו אחרים לבוא במגע עם האמת שלהם.
חשבתי על כך לעתים קרובות מאז החורף והאביב של שנת 2006, תקופה שחוויתי בה חוויית סף מוות, וגם נרפאתי ממחלת הסרטן שהייתי חולה בה בארבע השנים שלפני כן. במהלך חוויית סף המוות יכולתי לראות ולהבין כיצד ייראו היבטים מסוימים של חיי בעתיד, והבנתי שאחת הסיבות שבחרתי לשוב לחיים הגשמיים היא השאיפה שהחוויה והמסר שלי ייגעו באחרים.
