חיכינו, חיכינו, והנה הוא בא: הרומן השישי, המדובר והמצופה של הסופר האמריקאי ג'ונתן פראנזן, הרואה אור עשרים שנה לאחר פרסום התיקונים (The Corrections).
צומת הוא רומן משפחתי, ובו שב פראנזן לעסוק בפרבר האמריקאי. הספר מביא את סיפורה של משפחה במשבר בעיירת פרברים במערב התיכון, החל בשנת 1971, כאשר ברקע מתנהלת מלחמת וייטנאם ופועלת התנועה לזכויות האזרח.
בהמולת ההכנות לחג המולד, משפחת הילדברנט מתפרקת. האב, כומר בפרוורי שיקגו, מגלה בעצמו תשוקות ומניעים מפתיעים; עברה המסעיר של אשתו, שעד כה הסתירה אותו היטב, שב ומתגלה, וילדיהם מחליטים החלטות גורליות שיסיטו את חייהם ואת חיי המשפחה ממסלולם. העולם שסדריו הופרו, מלחמת וייטנאם ותרבות הנגד מערערים אף הם את התא המשפחתי. אחרי שייחשפו הסודות דבר לא יהיה כשהיה.
זהו החלק הראשון בטרילוגיית ספרים מתוכננת בשם מפתח לכל המיתולוגיות, שתעקוב אחרי תהפוכות חייהם של שלושה דורות של משפחת הילדברנדט, מאז שנות השבעים הסוערות של המאה העשרים ועד ימינו, על רקע השינויים התרבותיים, האינטלקטואליים והחברתיים של חמישים השנה האחרונות.
השמיים ששברו עצי הבוקיצה והאלון העירוֹמים של ניו פרוספקט היו מלאים לחות מבטיחה - צמד חזיתות מזג אוויר אפורות שחברו יחד להעניק חג מולד לבן - כאשר נסע ראס הילדברנט לסבב ביקורי הבוקר בין בתיהם של בני הקהילה הסניליים והמרותקים למיטה במכונית הפלימות' פְיוּרי סטיישן שלו. אישה מסוימת, הגברת פרנסס קוֹטרֶל, בת הקהילה, התנדבה לעזור לו להביא צעצועים וקופסאות שימורים לכנסיית קהילת האל אחר הצהריים, ואף על פי שידע שיש לו זכות ליהנות מהמעשה שתעשה מרצונה החופשי רק בתור הכומר שלה, ארבע שעות ביחידוּת איתה היו המתנה הטובה ביותר שיכול לבקש לעצמו לחג המולד.
לאחר השפלתו של ראס, שלוש שנים קודם לכן, הגדיל הכומר הבכיר של הכנסייה, דוַייט הייפל, את חלקו של הכומר העמית בביקורי בית. מה דווייט עושה בזמן שחסך לו, מלבד חופשות תכופות יותר ועבודה על ספר השירה הלירית שלו, שמצפים לו זה מכבר — זאת ראס לא ידע. אבל הוא הכיר טובה על קבלת הפנים הקוקטית שערכה לו גברת או'דוַיֵר, קטועת רגל, שבצקת קשה ריתקה אותה למיטת בית חולים בחדר האוכל לשעבר בביתה.
