רגעים קטנים וגדולים מחמישים שנותיו של חיים באר בעולם הספר - תחילה כשוליית מגיהים ולבסוף כסופר בעל שם, חתן פרס ביאליק לספרות יפה, פרס ברנר ופרס עגנון לאמנות הסיפור.
אלה סיפורים על ספרים ובעיקר על האנשים שמאחוריהם, בחולשותיהם ובגדולתם. במישור נוסף, זהו ספר על הסמוי מן העין ועל מה שנדמה שולי, אבל במבטו של הסופר מתגלה דווקא כעקרוני וכרב־חשיבות. מסע הדילוגים של באר הוא תנועה קולחת מעניין לעניין, אל אחורי הקלעים, המשקפים את החיים עצמם טוב הרבה יותר מקַדמת הבמה.
מפּחד מלאך השִכחה, שכנפיו הפרושות סוככות על הכול, אני ממהר להעלות על הכתב את זכרן של אותן פגישות אקראי שהטביעו עליי את חותמן בטרם יתפוגג רישומן, או אירועים בעלי משמעות מן העבר הצפים ועולים להרף עין מירכתי הזיכרון בטרם ישובו לצמיתות אל הנשייה.
מבחר של יצירות קטנות מעין אלו הראיתי לחברי אֹהד זמורה, עורך "דבר השבוע", בשעה שהזמין אותי להשתתף בקביעות בשבועונו. הוא חיבב את הטקסטים האלה — ה"וִינְיֵטוֹת" כפי שכינה אותם — ולמענם ולמען אלה שעוד עתידים היו להיכתב כונן את המדור "מזיכרונותיה של תולעת ספרים", ובו נדפסו כמעט בכל שבוע במשך תריסר השנים שבהן "דבר השבוע" היה ביתי הספרותי. מאֹהד למדתי שאת המונח וינייטה טבעו מומחי סְדר וטיפוגרפים צרפתים לשם אפיון הדימויים הדקורטיביים, מִשלבות של עלי גפן, אשכולות ענבים, שׂריגים וקנוקנות, שבהם עיטרו את העמודים הפותחים ואת העמודים החותמים של פרקי הספרים שעיצבו.
