מתוך הרהור על אמנות וכתיבה, על חיים שהיו, על עיר הולדתה תל אביב, מכנסת המשוררת דליה הרץ בהאָמנים שירים חדשים, ולצדם שירים שהודפסו בעבר בכתבי עת ובמוספים ספרותיים, קטעי פרוזה פיוטית ושירים אחדים מתוך ספרה השני, עיר שירים, שראה אור ב-1990.
להרץ שמור מעמד ייחודי בשירה העברית: ספר הביכורים שלה, מרגוט, שראה אור ב-1961 כשהיתה בת 19, כלל 14 שירים בלבד, אך השפיע על משוררות ומשוררים רבים, בהם יונה וולך, ונחשב כיום לאחד מספרי השירה החשובים של שירת שנות השישים של המאה העשרים. הרץ פירסמה גם מחזות, סיפורים קצרים ורשימות ביקורת, ולימדה פילוסופיה ופואטיקה.
יום
יֵשׁ וְהַיָּמִים הֵם כָּאֵלֶּה אֲרֻכִּים.
אֲנָשִׁים רְטֻבִּים כָּמוֹנִי עוֹמְדִים בֶּחָצֵר,
הָעֵצִים שֶׁנִּטְּעוּ לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, נוֹטְפִים מַיִם.
נִשְׁכַּח הַיָּם
בְּאוֹר חֲנוּת מַכֹּלֶת נִפְגָּשִׁים,
מַחֲלִיפִים מִלִּים עַל פִּי גּוֹרָל קָצָר.
רְחוֹקָה הַסִּירָה שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָם לְכָאן.
יָד נִשְׁלַחַת. אוֹטוֹבּוּס נֶעְצָר. כּוֹרֵעַ מַטָּה יוֹם הָאֶתְמוֹל.
