מגול

הדברים

בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים: אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
בְּמֶרְכָּזָם: הַיֶּלֶד כּוֹעֵס עָלַי. הוּא דּוֹרֵשׁ
שֶׁאֶחְזֹר לָגוּר עִם אִמָּא שֶׁלּוֹ. הָאִישׁוֹנִים
הַשְּׁחֹרִים נִפְלָאִים שֶׁלּוֹ מֻדְלָקִים, כַּפּוֹת הַיָּדַיִם
קְפוּצוֹת. אֲנִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁזֶּה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. הוּא רוֹקֵעַ
בְּרַגְלָיו וּמְטַפֵּס עַל הַשֻּׁלְחָן כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל אֲרוֹן הַחֲטִיפִים.
אֲבָל לָמָּה, הוּא שׁוֹאֵל, עַכְשָׁו בּוֹכֶה. דִּמְעָה נוֹפֶלֶת
עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב. אֲנִי יָכוֹל לַעֲנוֹת לוֹ, כַּמּוּבָן.
סִבָּה אַחַת הִיא שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ לֹא רוֹצָה אוֹתִי.
סִבָּה שְׁנִיָּה הִיא שֶׁלֹּא הוֹתַרְתִּי לָהּ בְּרֵרָה.
וְיֵשׁ גַּם סִבָּה שְׁלִישִׁית, אֲבָל הִיא בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים.