על הלחנת שירי משוררים בישראל, על מושג "המשורר הלאומי", על תפקידו של עורך שירה, על תרגום שירה, על החרוז והמשקל, על הזיקה בין שירה לבין שפת אם, על שירי דן פגיס, על נתן זך ועוד ועוד בספר המסות הברכה של בבל מאת המשורר והמתרגם דורי מנור, המייסד והעורך הראשי של כתב העת הו! ושל הוצאת אלטנוילנד החדשה.
מנור מציג בספר את מפעל חייו: החזרת העולם המגוון, העשיר והמוזיקלי אל השירה העברית, והשבת השפה והתרבות העברית המודרנית אל המוזיקה הנצחית שאליה הן שייכות. "עד עצם היום הזה מוסיפה אותה קללה משונה, קללת השפה האחת והתרבות האחת, להיתפס כברכה", הוא כותב בפתח הדברים. "ממש כשם שברכת ריבוי הלשונות שהעתיר מגדל בבל על האנושות – ברכה שאין ערוך לנדיבותה וליופייה – נחשבת בספר בראשית ובמסורת הדורות לעונש מִשמים".
המילים של מנור הן לא רק דיון אינטלקטואלי, אלא קריאה נרגשת להיזכר בקסם השירה ובעומקה. בין דן פגיס לשארל בודלר, בין לאה גולדברג לנתן זך, מזמין אותנו המחבר לצלול לעומקה של אמנות השירה ולחוות אותה מתוך ידע ותשוקה.
