מה כבר נוכל לומר כאשר רואה אור ספר שירה חדש של המשוררת אגי משעול?
זה מה שיש לדן מירון לומר:
בקובץ שיריה החדש מגיעה אגי משעול, המשוררת המשוכללת ביותר הכותבת היום בעברית, לשיא כוחה. כמעט בכל אחד מן השירים מתרחש מגע דינמי עז בין חומרי החיים - בעיקר הרגש, התשוקה והדמיון - ובין חומרי שפה מוסיקליים עשירים, המעצבים את ההתנסות הסוערת ומשווים לה צורה וסדר.
משעול נזהרת בשירים מהרחבה תאורית ומפירוט. היא מתרכזת בתמצית הרגשית והחושנית של ההתנסות. משום כך שיריה קצרים, דחוסים וטעונים. כל אחד מהם הוא "קפל" במחשבה ובמארג התחושות. הקורא והקוראת מוזמנים לפתוח אותו ולחשוף מתוכו את מחבואי הרגש והדמיון שהוצנעו. בה-בעת עומדים השירים גם בסימן של "כפל": חושניות וצמא לרוחניות, רומנטיקה ופיכחון, רגשות סותרים, הרגע המפרפר של התשוקה הצורבת והזמן הקיומי הנפרש לאיטו, עוטף את מהלך החיים הגדול.
אֵינֶנִּי יְכוֹלָה כְּבָר לְהַבִּיט יָשָׁר
