אלי אליהו (נולד ב-1969) הוא משורר ועיתונאי ישראלי.
אליהו נולד בתל אביב וגדל ברמת גן. שירת בצה"ל כחייל בחיל השריון, לאחר מכן למד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה יהודית וספרות עברית, ובבית הספר לשירה של הליקון. עובד כעורך וכתב ספרות בעיתון 'הארץ'. בשנת 2005 זכה בפרס תחרות "שירה על הדרך" מטעם עיריית תל אביב, ובשנת 2008 זכה על ספר שיריו הראשון "אני ולא מלאך" בפרס שרת התרבות לספר ביכורים. ב-2014 זכה בפרס מתנאל למשורר יהודי. כמו כן הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים ומשוררים לשנת 2014. שירו "עיר ובהלות" מתוך הספר באותו שם הולחן בידי דודו טסה והיה גם לשם האלבום. שירו "שחרית" שהולחן על ידי שי צברי ואסף תלמודי, הוא שיר הנושא באלבום הבכורה של צברי. שיריו תורגמו לצרפתית, אנגלית וערבית. שירו "מתחת לפני האדמה" הופיע בבחינת הבגרות ועורר פולמוס סביב תשובות התלמידים.
מנימוקי השופטים להענקת פרס מתנאל למשורר אלי אליהו: "שירתו של אלי אליהו עשירת מבע רגשי ורגישות לאחר, לאדם הסמוי מן העין, לאדם בשוליים החברתיים. בכתיבתו הוא יוצר מטאפורות וצירופי מילים מפתיעים, מטאפורות ללא גבולות של מקום וזמן. לעיתים הוא שואב מהמקורות ולפעמים נדמה שכל פרט בעולם, נמלה או כלי אכילה טובים בעיניו להתבוננות ולכתיבה.... אלי אליהו מכונן בשיריו עדות למאבק הפואטי והאישי שלו להתקיים כאן כמשורר וכאדם רגיש למקום הישראלי, לתרבות ולשפה.. שירתו העמוקה והאיכותית סללה לה מקום ודרך. בין דור ילידי שנות ה–60, קולו ייחודי, עינו בוחנת, בעל דעה ועשייה חברתית. עבודתו ונוכחותו עקבית ומעניינת בתחום השירה".
מנימוקי השופטים שהעניקו לאליהו את פרס היצירה על שם ראש הממשלה: "משורר נפלא. שירים פשוטים שגורמים להזדהות והתרגשות. יש לאלי אליהו דרך קסומה בשירתו. הוא כותב באיפוק גם את הכאב והצער הגדול ביותר ("ומה לעשות שאצלי הניתוח הצליח ובגדד מתה") ויודע להתריס ללא סימני קריאה, לתאר את חרדת הקיום במילים רכות, ואת המסובך ביותר לתאר במילים הפשוטות ביותר. דרכו המינורית, שנדמה כי... תמיד עומד מאחוריה חיוך של השלמה, של אהבה, מתווה רגעים נפלאים של תיאור הרגעים הקשים והיפים בחיי אדם".
בפברואר 2018 יצא לאור הספר "איגרת אל הילדים" אשר מילותיו הולחנו על ידי דודו טסה לאלבום מוזיקה הנושא את אותו השם.
ספריו:
אני ולא מלאך (הוצאת הליקון, 2008)
עיר ובהלות (הוצאת עם עובד, 2011)
איגרת אל הילדים (הוצאת עם עובד, 2018)
