נבדה

1.
באוגוסט 1978 הוא התרסק לתוך תעלה בגבול המערבי של
מדינת נבדה. הוא לקח אתו למטה שני חברים, אחד איבד יד,
השני את שתי הרגליים. הוא עצמו נחבל בגב ובראש, חתך
אופקי במצח, מקביל כמו פלס לאדמה. חרטום המטוס נמעך
כמו קופסת שימורים. הוא זחל מהחלון החוצה, חצה על
הבטן את Highway 50, רצה להזעיק עזרה. כעבור יומיים
מצאו אותו זרוק ליד תא טלפון עם אסימון ביד. במטוס לא
היתה קופסה שחורה.
עוד לא נולדתי כשזה קרה ומעולם לא סיפרו לי על זה.


בין 1 ל־2
היתה קופסה שחורה: התאונה נגרמה בשל טעות אנוש,
הטייס טעה בהערכת הגובה. הוא יצא מזה בחיים, אבל
בגלל שברים בחוליות עמוד השדרה איבד כמה סנטימטרים
מגובהו. אפשר לומר שהחיים כופפו אותו (שהוא הלך
והתמעט).

2
היינו צריכים להביא הורים שעוסקים במקצוע מעניין. שבוע
לפני היה אדריכל, שבועיים לפני זה גם (מורה לא היה נעים
לסרב). טייס היה כבר סיפור אחר. שני ילדים הגיעו אחרי
שכל השבוע הם היו חולים.
הוא פתח בכמה מילים כלליות על מכניקה, אחר כך
הסביר על כוחות אווירודינמיים: משקל, עילוי, דחף וגְרר.
הוא התעכב יותר מדי ובלי שהתכוון על כוח העילוי והרחיב
בנושא הפרשי לחצים, אפילו הזכיר את עקרון בֶּרנולי (היינו
בכיתה ב'). בסוף ביקש שכל אחד יוציא דף, הראה איך
לבנות כנפיים, אמר לנשוף.