בספרו השביעי, מזמין אותנו קאזואו אישיגורו, חתן פרס נובל לספרות לשנת 2017, לאנגליה המדומיינת של תחילת המאה השישית לספירה - הרומאים כבר נסוגו ממנה, ולאחר שנים של מלחמות עקובות מדם משתרר בה שלום שביר. אנגליה זו היא זירה של פנטזיה, שמִפלצים אוכלי־אדם ויצורים על־טבעיים הם בה סכנה יומיומית.
בני זוג קשישים ואוהבים, אַקְסְל ובִּיאַטריס, חשים לפתע חובה להסתכן בדרכים וללכת לפגוש את בנם, אשר הכפר שלו, לדעתם, אינו רחוק - אף שהם מתקשים לזכור את הבן ומדוע הלך מהם לבלי שוב לפני שנים. בעיית הזיכרון אינה רק שלהם. על כל הארץ נפלה קללה של ערפל שִׁכחה.
המסע של אקסל וביאטריס הולך ומסתבך, מתגלגל למסע הרפתקאות של חמישה אנשים בעלי אינטרסים מנוגדים - מסע שופע מלכודות, קרבות, בגידות ותהפוכות, שייחשף בו המאבק ההרואי בין המבקשים לחסל את הגורם הדרקוני שאחראי לערפל השִׁכחה, לבין המבקשים לשמר את קבירת העבר ונכשלים בכך.
הייתם צריכים לחפש זמן רב את סוג המשעולים המתפתלים או את כרי הדשא השלֵווים שאנגליה נודעה בהם ברבות הימים. תחת זאת היו שם מַיילים של אדמת בּוּר שוממה; פה־ושם שבילים טרשיים בגבעות הסלעיות או באדמה החשופה. רוב הדרכים שהשאירו אחריהם הרומאים כבר נהרסו או כוסו בצמחייה, ולעתים קרובות נטמעו בשממה. ערפילים קרים כקרח ריחפו מעל לנהרות ולביצות ושירתו היטב את המִפְלָצים אוכלי־האדם שטרם נכחדו מן הארץ הזאת. האנשים שגרו באזור – נשאלת השאלה איזה ייאוש הביא אותם להתיישב באתרים עגמומיים כל־כך – מן־הסתם פחדו מן היצורים האלה, שקול התנשפותם נשמע זמן רב בטרם הגיחו דמויותיהם המעוותות מן הערפל. אבל מפלצים כאלה לא עוררו תימהון. בעת ההיא הם נחשבו לסכנה יומיומית, ולאנשים היו אז עוד כל־כך הרבה דאגות אחרות. איך להוציא לחם מן האדמה הקשה; איך להבטיח שהעצים להסקה לא יאזלו; איך לעצור את המחלה שעלולה להרוג עשרה חזירים ביום אחד ולהצמיח פריחה ירוקה על לחיי ילדים.
