סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותתישארי
תמי בצלאלי
דליה, אישה בת חמישים פלוס, נשואה בשנית כבר עשרים שנה, אם לשלושה וסבתא טרייה לנכד ראשון, מתכתבת ברשת חברתית עם אישה אחרת, אם לילדים וסבתא לנכדים. היא מבינה כי פגשה באהבת חייה. בחלוף ימים מועטים היא עוזבת את ביתה ואת חייה הקודמים והולכת בעקבות האהבה לחיים חדשים.
זו רעידת אדמה לכמה מהקרובים לה ביותר, אבל דליה יודעת שזאת לא אפיזודה חולפת, וגם לא תמרון מבולבל ומסוכן של משבר גיל המעבר. היא הגיעה הביתה, סוף-סוף. האסון האישי הכבד שעמו עליה להתמודד זמן קצר אחר כך רק מעמיק בה את הידיעה הזאת.
תישארי, רומן של האמנית, המורה והמאיירת תמי בצלאלי, המבוסס על סיפור חייה, הוא ספר מסעיר על הורות, על זוגיות, על חברות, על אהבת נשים ועל האופן שבו המבט של האחר/ת יכול להראות לנו את עצמנו מחדש, גם כשנדמה לנו שכבר ראינו אצלנו הכול.
מתוך תישארי
ד״ר זילברשלג, הפסיכיאטר של קופת חולים, מתבונן בי בעיניים מלאות אמפתיה. מתחת לשפמו הגדול והלבן יש לו שפתיים שצורתן הטבעית היא של אדם שיודע לחייך.
״תשמעי, דליה,״ הוא אומר לי, ״ריטלין זה לא סתם תרופה. יש בה הרבה סיכונים, היא למעשה סם. ואצל מבוגרים היא אפילו ממכרת.״
אני משתדלת לא להיראות נלהבת מדי ברצון שלי לשכנע אותו.
"אני יודעת," אני אומרת בשקט, "אבל גיליתי שזה מציל את חיי."
למה שלא אתמכר לדברים שמצילים את חיי? אני תוהה.
״מתי שמת לב שיש לך התופעה הזאת שאת מדברת עליה?״ ד״ר זילברשלג באמת מתעניין בי. הוא מתכופף ומתבונן לתוך עיני. שאלות אישיות צריכות להישאל באופן שמעורר רצון לענות.
״תמיד היתה לי,״ אני עונה.