ספפו בפריז

ספרו של אפרים דוד, פרופסור (אמריטוס) להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, עוסק במקומה של האהבה הלסבית בשירה הצרפתית הדקדנטית. במרכזו נמצאת קבוצת שירים פרי עטם של שארל בודלר ופול ורל, שתורגמו ונוספו להם רקע ספרותי־ היסטורי ופרשנות.

שתי הפואמות החשובות ביותר בספר - לֶסְבּוֹס ונשים מקוללות: דֶלְפין והִיפּוֹליט מאת בּודלר - גרמו לשערורייה עם פרסומן באסופת פרחי הרע באמצע המאה ה־19 וצונזרו בצו של בית משפט, בטענה שהן פוגעות במוסר הציבורי על ידי יצירת גירויים פרברטיים. האיסור על פרסומן הוסר בצרפת לאחר כמאה שנה, אבל נסיון הצנזורה למנוע את הפצתן לא צלח. לשירת בּודלר היתה השפעה מכרעת על קידום התמטיקה הלסבית בספרות ובאמנות הפלסטית המודרנית, היבט שמודגש בספר.

פרשנות השירים מעמידה אתגר של יצירת מפגש בין מתודולוגיה, גישות ומושגים מתחומים שונים – ביקורת הספרות, הבלשנות, התרבות הקלסית, ההיסטוריה של המנטליות, תולדות האמנות ולימודי מגדר.