מהרגע בו נולד אוליבר טוויסט בבית מחסה עלוב בעיירה כפרית באנגליה, נחרץ גורלו להיות יתום מסכן ורעב הנתון לחסדיהם של אחרים. לאחר שהוא עובר על כללי בית המחסה ומבקש תוספת דייסה - במשפט המפורסם, "בבקשה, אדוני, אני רוצה עוד" - הוא נמכר לעבודה כשוליה של קברן. בעקבות התנהגותו האכזרית של מעבידו, בורח אוליבר ללונדון ומצטרף לכנופיה של ילדים כייסים המונהגת על ידי נוכל בשם פייגין. כשנדמה שחיי הפשע נועצים בו את ציפורניהם לתמיד, מגלה אוליבר שעדיין נותרו אנשים נדיבים וטובי לב בעולם, המוכנים להתמודד עם קשיים רבים כדי להציל את נפשו.
ספרו הנפלא של צ'רלס דיקנס אינו מאבד מקסמו גם כמעט מאתיים שנים לאחר שנכתב.
הספר רואה אור בתרגום חדש ועדכני של אמנון כץ ושהם סמיט בסדרת הרפתקה של הוצאת אוקיינוס, שפנתה לסופרים ישראלים וביקשה מהם לבחור ולתרגם מחדש ספר שאהבו כילדים.
פרק 1
בו יסופר על מקום הולדתו של אוֹלִיבֶר טְוִויסְט, ועל נסיבּוֹת המקרה בין בנייניה הציבוריים של עיר אחת, שלא אנקוב בשמה וגם שם בָּדוּי לא אתן לה, עומד מוסד אחד שכמותו ניתן למצוא זה כבר עידן ועידנים כמעט בכל עיר, גדולה כקטנה; הוא בית המחסה. בבית המחסה הזה, ביום ובשעה שאף אותם אין טעם לציין שכן בשלב זה לא תצמח מהם תועלת לקורא, נולד בן התמותה ששמו מתנוסֵס בכותרת הפרק.
