"זה היה באחד־עשר במאי אלף תשע מאות ארבעים ושבע. הוא היה בן אחת־עשרה וחודשיים. הוא ברח מהבית, שברחוב אסומפסיון 18, ברובע השישה־עשר; הוא לבש ז׳קט מבד אפור עם שלושה כפתורים, מכנסיים קצרים בכחול צי, נעליים חומות, גרבי צמר כחולים. הוא נשא ילקוט דמוי עור שחור. כל הונו הסתכם בעשרים ושלושה פרנק ובתקווה אחת שתלה באוסף בולים קטן שאותו התכוון למכור במהירות האפשרית״.
על הסיפור הקצר מקומות הבריחה שכתב, סיפר הסופר היהודי-צרפתי ז'ורז' פרק, מגדולי הסופרים הצרפתים במחצית השנייה של המאה העשרים:
״כתבתי את הסיפור הקצר הזה בשנת 1965, אבל הוא לא פורסם אז. הרבה יותר מאוחר חשבתי לעבד אותו לטלוויזיה. לא רציתי לספר על הבריחה כפי שהילד חווה אותה, אלא על האופן שבו הסיפור הזה חזר פתאום לתודעתי כמבוגר עשרים שנה מאוחר יותר. אכן ברחתי מהבית בגיל שתיים עשרה. באופן מוזר שכחתי לגמרי את האפיזודה הזאת אף שהטביעה חותם על ילדותי. שכחתי אותה במשך עשרים שנה עד ליום שבו שוטטתי בשוק הבולים של שאנז־אליזה והסיפור חזר בבת אחת לזיכרוני״.
פרק עיבד את הסיפור לסרט קצר בן 41 דקות, שצולם בבימויו במצלמת 16 מ״מ בקיץ 1976, והוצג שנתיים אחר כך – ועכשיו בתרגום לעברית מאת עמית רוטברד, בקונטרס ה-18 של הוצאת תרסט (ללא גרשיים!), המבקשת להציע טווח רחב של אפשרויות כתיבה קצרה (נובלה קטנה, סיפור, ממואר, מסה אישית, מחזור שירים), של ישן וחדש, מקור ותרגום בפורמט קטן (מחברות המהודקות בסיכות) ובמחיר צנוע.
