עלילת הספר שלפנינו מתרחשת על רקע נופיו של אי יווני, בתקופה של עוני ועליבות ושגרת יום-יום שלווה לכאורה. בתוך התפאורה הפסטורלית וחיי הכפר הפשוטים, חיה דמות מצמררת בשם חָדוּלה - מרפאה בצמחים, מיילדת ורוצחת. סביבה מתפתחת עלילה מותחת, מטרידה, סוחפת, ומרובת קריאות כמספר קוראיה.
חאדולה נחשב לרומן המכונן של הספרות היוונית המודרנית, פרי עטו של אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס המכונה "דוסטוייבסקי היווני" בשל עיסוקו ב"שאלות גדולות". הוא מפתה את הקוראים בכל הדרכים האפשריות בכתיבה שהקדימה את זמנה בעשורים רבים, ועוסק ביצירת מופת זו במהות הטוב והרע, בשאלות של מוסר, בכבוד, באשמה, בכעס, בקנאה, בבגידה, בהעדר אופקים, בתשוקה ובשקר.
דודה חאדוּלה, המוכרת לכול גם כיָאנוּ או כפְרָגיסָה, שכבה שרועה למחצה בעיניים עצומות סמוך לכרכוב האח וראשה נשען למרגלותיו, על הבסיס הנקרא פוּגוֹפּוֹדָרוֹ. עיניה היו אמנם עצומות אבל היא לא ישנה. את שנתה הקריבה על משמרת נכדתה החולה ששכבה בעריסת נצרים. היולדת, אמהּ של התינוקת החולה, נרדמה אך לפני זמן קצר על יצועה הדל.
העששית הקטנה התלויה מכרכוב האח הבהבה והטילה צללים על מעט הרהיטים הדלים, שנראו לאורה בשעת הלילה מהודרים ונקיים יותר מאשר באור יום. באח בערו בול העץ הגדול ושלושה גזרי עץ שכבר נשרפו עד למחציתם והותירו הרבה אפר ומעט חום ולהבות. משום מה הם הזכירו באישון הלילה לזקנה את היעדרותה של בתה הצעירה, קְרינְיוֹ, שאילו היתה עכשיו בחדר, היתה לוחשת בקולה המתנגן: "ברוך הבא חבר מביא בשורות טובות לך לעזאזל אויב מביא צרות"
