"אסף ולדן השתוקק לכתוב ספר שיסעיר רוחות וירעיד אמות סיפים. זה בדיוק מה שהוא משיג בכוח כישרונו העצום", כתבה הסופרת צרויה שלו על אורות הפנסים האחרונים, שכבר הוכתר בהבטחה "הקלסיקה העברית הראשונה של המאה הנוכחית. הפעם על אמת".
ולדן, נכדו של שמעון פרס, לא זכה לראות את הספר מובא לדפוס. לאחר מותו, הציגו הוריו, הפרופסור לבלשנות צביה ולדן והפרופסור לרפואה רפי ולדן, את הטקסטים שכתב בנם לעורכים וסופרים מובילים, והוחלט על דעת כולם לפרסם. העלילה בספר פשוטה: אדם רוצה לכתוב ספר כפי שהוא רוצה לחיות. אם הוא יפענח את סודה של השפה, יוכל, סוף סוף, להתקיים. ההתמודדות עם מלאכת הכתיבה היא, אם כך, מאבק לחיים ולמוות.
החיפוש אחר מילת האמת גורף אותנו להרפתקה, שהכול מתרחש בה בעלילות קטנות - וידויים, דיאלוגים למיסגור, מעשיות סוריאליסטיות, הזיות פלסטיות, מחשבות טבולות חשיש ומקטעים אינטימיים שופעי הומור. "תוכניתו של אסף ולדן היא בלתי אפשרית מראשיתה", נכתב באתר הוצאת תשע נשמות. "האופן שבו הצליח להגשים אותה הוא הפלא האחוז בדפי הספר הזה".
אני לא אדע את כל החלקים האלה של נפשי, וכך אני מבין שהמשפט שלי כולו הפוך. כי לא מרוב צער אני לא יודע את נפשי, אלא מרוב שידעתי את נפשי חוללתי את כל הצער הזה.
