מקס מתגורר עם סבו וסבתו בשיכוני פליטים מרוסיה בגרמניה. סבתו עקרה אותם מהמולדת בחיפוש אחר חיים טובים יותר. אלא שהיא אינה מרוצה מהאופן שבו הדברים מתנהלים בגרמניה: הרופאים והמורים הם חדלי אישים, האוכל רעיל ובאופן כללי על הגרמנים אי-אפשר לסמוך.
מאז שמקס היה קטן, סבתו מתלוננת שהוא חלש וחסר תועלת, והיא מבלה את ימיה בכיתה שלו כדי לוודא שלא יאונה לו רע. אף שמקס נחשב שוטה בעיני סבתו, הוא פיקח מספיק בשביל להבחין בדברים שנסתרים מעיניה. כאשר אלה ייחשפו, כולם ייאלצו להתמודד עם כוחה הלא מתפשר של המטריארכית המפחידה והעיקשת.
על משפחה לא מתפקדת בסיפור שנון ומלא הומור, המסופר מנקודת מבטו של מקס, פרי עטה של מחברת תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי, אלינה ברונסקי (שם עט) – סופרת גרמנייה שנולדה ב-1978 בעיירה למרגלות הרי האורל שבמרכז רוסיה, החיה היום בברלין. לדבריה, היא רואה את עצמה כשני אנשים נפרדים: האחד דובר גרמנית ועוסק בעניינים מקצועיים ותעסוקתיים, והשני דובר רוסית ועוסק בעניינים משפחתיים ורגשיים. היא משתמשת בשם עט כדי להקל על השני.
אני זוכר במדויק את הרגע שבו סבא שלי התאהב. בעיני הוא היה קשיש מופלג - אדם מעל גיל חמישים - וסודו החדש, המתוק, הִכה אותי בגל של תדהמה מהולה בשמחה לאיד. עד אז חשבתי שהבעיה היחידה של סבי וסבתי היא אני.
הנחתי שאסור שסבתא תגלה משהו. גם הדברים הכי קטנים, למשל כשסבא היה מפורר את הלחם בארוחת הערב, הביאו אותה לאיומי רצח עליו.
