לבוש שחורים, מצויד בסכין מטבח ובספר מתכונים מגיע לעיירה קוב איש מסתורי בשם קונרד. באמצעות השליטה המושלמת שלו באמנות הטעם ובתוספת כוח שכנוע נדיר, הוא מתחיל לגרום לאנשי העיירה לסור למרותו.
אנחנו, הקוראות, בדיוק כמו אנשי העיירה, איננו יודעות מה המניע של קונרד, לאן הוא חותר ואיך לעזאזל הוא עושה את זה - והקריאה מלווה בתחושת מתח ומסתורין.
גבעה אחת בלטה לעין. היא הייתה תלולה יותר מהאחרות וגבוהה יותר. וגם לא הייתה לה פסגה. מסביב התנחשלו גבעות מעוגלות ומכוסות עצים, ואילו הגבעה הזאת שברה את המקצב בראשה הקטום השטוח.
דקות אחדות בהה קוֹנְרַד במחזה כשידו מסוככת על עיניו מפני השמש. לבסוף ירד מאופניו והסיע אותם לצד הדרך. כשיצא מטווח ראייה, קשר את האופניים לְעץ והחביא את תרמילו בין השיחים. אחר כך החל לטפס במעלה הגבעה.
