שירי הספר אֲנִי אַבָּא שלך נכתבו בתקופה של בלבול וכאב, שבאחד משיאיה גילה המשורר שמי שהוא התייחס אליו עד לאותו רגע כבתו הוא בעצם בנו, ובמילים אחרות: שיש לו בן טרנסג’נדר.
ברור שזהו גילוי שאינו מתמצה ברגע אחד, אלא הולך ומתגבש בתהליך מתמשך של הקשבה, הבנה, אהבה ושל קרבה הולכת וגדלה בין אב לבנו. שירי הספר מתעדים את הגילוי הזה בדייקנות חדה וחותכת ובחוכמת לב, ולא פחות חשוב מכך - בזמן אמת.
הספר התחיל להיכתב קרוב לחצי שנה לפני שבנו של המשורר יצא מהארון כטרנסג’נדר, והמשיך להיכתב עוד כארבעה חודשים לאחר מכן. אלה אינם שירים שנכתבו ממרחק של זמן אלא בעין הסערה ממש, ובזכותם אנחנו לומדים להכיר את הזיקה בין אב לבן על כל מעמקיה ויופיה, כמו שרק שירה יכולה לשקף.
אֲנִי אַבָּא שלך הוא ספר שיריו השישי של עדי וולפסון, חתן פרס היצירה מקרן ראש הממשלה על שם לוי אשכול לשנת תשע"ז.
ניסיון ראשון
נִסִּיתִי לִכְתֹּב לְךָ
בִּמְקוֹם לָךְ, וְחָשַׁבְתִּי
אֵיךְ הָעִבְרִית, מִחוּץ
לְשִׁירִים, מְאַפְשֶׁרֶת
לֹא לְהַחְלִיט. כָּתַבְתִּי
אַתָּה וְלֹא אַתְּ, רַק
אוֹת אַחַת הוֹפֶכֶת
עוֹלָמוֹת, וְחָשַׁבְתִּי
אֵיךְ שֶׁהָדַף מְאַפְשֵׁר לִי
לְהִסְתַּתֵּר.
אָמַרְתִּי בְּרֹאשׁ, לְלֹא קוֹל:
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
הִרְגַּשְׁתִּי בְּגוּף, בְּכָל תְּנוּעָה:
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
נָשַׁכְתִּי אֶת שְׂפָתַי וְלָחַשְׁתִּי,
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
צָעַקְתִּי בְּכָל כֹּחִי:
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ.
זו אהבה גדולה והחלטה פשוטה
אֲנִי נִכְשָׁל
בְּדִבּוּר. לַמִּלִּים
בְּעִבְרִית יֵשׁ
מִגְדָּר בָּרוּר,
תֹּאַר, פֹּעַל
וְשֵׂם, אֲבָל אֲנִי
מוֹדֶה, אֲנִי
אָשֵׁם, מְנַסֶּה
לְדַבֵּר לְלֹא
מִין, אוֹ חוֹשֵׁב
עַל זֶה וְלֹא
מְחַבֵּר, אוֹ
מַתְחִיל וּמִתְבַּלְבֵּל.
אַתָּה מֵבִין? אֲנִי
צָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל.
אַל תִּכְעַס עָלַי. אֵין
לִי שׁוּם סָפֵק
אוֹ מַחְשָׁבָה
שְׁנִיָּה. זוֹ
אַהֲבָה גְּדוֹלָה
וְהַחְלָטָה
פְּשׁוּטָה:
אַתָּה מִי
שֶׁאַתָּה.
