המתים אינם חוזרים. העבר אינו ניתן לשינוי. מחר בבוקר נתעורר משנת הלילה. סוף העולם אינו אורב מעבר לעיקול הבא. בנינו אינם נהנים מחסותם החשאית של הורים אחרים. איש אינו מתעד את הדברים האיומים שאנו אומרים זה על זה בחדרי חדרים - כך אנחנו מספרים לעצמנו, ולרוב אנחנו משתכנעים, למעט אולי שאריות קטנות, זרעי ספק.
בסיפורי הרי געש רדומים, אוסף אופיר טּושֶה גַפלָה את הזרעים האלה מירכתי ההכרה שלנו ומספק להם תנאי התפתחות אופטימליים. התוצאה היא תשעה רומנים קטנים, שמעבירים צמרמורת חטופה בגבו של הסיפור הבטוח, המוכר. מכל היצירות המקובצות כאן מציצה האימה, אבל אצל טושה גפלה, הפחד לעולם מלווה בטעם חריף ומעורר של שחרור.
הציור על העטיפה: Rudolf Kosow
